האיחול המקובל לימים שבאים מייד אחרי חג הסוכות, הטומן בתוכו קריצה בצד קורטוב של צער, הוא "מועדים לשגרה"..
מונח פרדוקסלי זה מבטא שאלה עתיקה: איך ממשיכים את להט החגים, עת צועדים לקראת חודש שמכונה "מר" (מרחשוון), נטול אירועי שיא וחגים? יש המציעים הצעות שונות כיצד למלא ימים אלו בתוכן, אך אני מבקש לערער על עצם השאלה.
לא כל יום הוא חג, ואין ילדינו אמורים לרוץ מאירוע שיא אחד למשנהו לאורך החיים כולם, למרות שהתרבות העכשווית (שחלק מילדינו נדבקו בה) בהחלט מעודדת חיפוש אין סופי של חוויות מלהיבות.
תפקידנו כעת הוא ההפך הגמור: לתרגם את להט חודש החגים לימי שגרה ברוכים;
ימי שגרה שבזכות חוויותינו בחגים ומה שבנינו בתוכנו – ייראו שונים מימי השגרה של שנה שעברה, ובכל זאת – הם יהיו שגרה.
האתגר הגדול הוא לשמוח בעצם השגרה ולצקת בה תוכן, בלי זיקוקים ובלי מרדף אחר אירועים מרגשים.
לא בכדי ראה רבי שמעון בן פזי כפסוק המרכזי בתורה את הפסוק: "אֶתהַ כֶּבֶש הָאֶחָד תַּעֲשֶה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶש הַשֵּנִי תַּעֲשֶה בֵּין הָעַרְבָּיִם" (הקדמה לעין יעקב).
דווקא בדורנו יש חשיבות בחינוך ילדינו לערך של 'ּתְמִידִים כְסִדְרָם'.
בשמיני עצרת התחלנו לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם".
חסידים דורשים את המשפט כקריאה לרדת חזרה לעולם הגשמי (להוריד לגשם-יות) לאחר עוצמות ימי החגים, אך לעשות כן יחד עם הרוח 
'משיב הרוח').
הרי בסוכות ישבנו שבעה ימים, ואחריהם עוד יום שמיני, הוא חג שמיני עצרת ושמחת תורה.
השאלה היא מה עושים מהיום התשיעי ואילך.
לוח השנה מכוון אותנו לצעוד בראש מורם לתוך השגרה, מבלי להישען שוב ושוב על חוויות מרגשות.
מכאן להצעה מעשית: לקיים שיחת תיאום ציפיות משפחתית לאחר החגים, כשם שנוהגים רבים לקיים שיחה כזו לקראת פתיחת החופש הגדול נעדר המסגרות.
'שיחה משפחתית' לפתיחת ימי השגרה, למען נבין את הברכה הטמונה ב'עוד יום של חול'; שיחה שבה נבנה קומה נוספת במודעות לצורך לגלות עמל והתמדה.
באם נזכה לחנך כן, לחריצות ולעקביות, נתרום גם רבות בתחומי יסוד חשובים:
מקיום מצוות שאינן בהכרח מלהיבות את הצעיר ועד לצורך בעמל על התא הזוגי.
סוף דבר, המציאות יוצרת קריאת כיוון חינוכית חיונית.
עלינו, ההורים, לצקת לתוך ימי החול ערכים ושאיפות.
בדור שבו רבים חיים מחוויה לחוויה, עלינו להציב מחדש גבולות (משעות שינה ועד שימושי מסך מותרים, הכול לפי הגיל) בצד תכנים, ולדעת שרגעי השיא אמורים לתת דלק כדי לרומם את ימי השגרה, אך לא להחליפם.
"הימים שעוד נכונו לנו – שיהיו נכונים"
הרב ד"ר יונה גודמן | סמנכ"ל חינוך ופדגוגיה, רשת ישיבות בנ"ע
