מו"ר הרב חיים דרוקמן זצ"ל הגיע ארצה לבדו, כפליט שואה שהתחבא בארון עת הנאצים חיפשו יהודים בבית.
הוא זכה להקים כאן משפחה גדולה ויקרה, דבר שראו הכל בהלווייתו עת אמרו שארבעה אוטובוסים שלמים
שמורים רק למשפחה.

הרב דרוקמן זכה להיות מנהיג ציבור, ואף הציבור זכה בו. מראשי תנועת הנוער בני עקיבא, מראשי איגוד ישיבות ההסדר, ראש מערך הגיור במשך שנים, חבר כנסת במשך שנים, חתן פרס ישראל הם רק חלק מפועלו של מי שהיה כתובת ומנהיג של גוונים רבים ושונים בחברה הישראלית.

אך בעיקר, הוא היה ראש ישיבות ואולפנות בני עקיבא. מתווה את דרכנו החינוכית, מוביל דרך ומחנך. ממנו למדנו להתקדם, יחד עם התלמידים. ממנו למדנו איך לפתור בעיות, תוך הקשבה ורגישות לאנשים. ממנו למדנו את ערך האינטגרציה בתוך המוסדות, ואת היחס המכבד הראוי אף כלפי זרמים אחרים ורחוקים בחברה הישראלית. ממנו למדנו להשתדל לחיות חיים של שליחות ועשייה, תורה וצמיחה.

ביום הולדתו ה-90 אמר הרב: "אני לא חי כדי שיעשו לי יום הולדת, זה לא החיים. אני חי מפני שאני צריך לעשות טוב לעם ישראל" ובזה שוב לימד את כולנו לחפש כיצד אפשר לחיות למען קידום הפרט והכלל, האם והארץ, התורה והמדינה.

יהי רצון שנזכה להמשיך, ולו במקצת את אורותיו.